פסק-דין
מונחת לפניי בקשה לביטול הליך בוררות זבל"א, המתנהל בפני הרבנים גבריאל נויפלד, יעקב פרבשטיין ויצחק אוברלנדר (להלן: "המשיבים 2 - 4") , שהגישה חברת פנינת מלכי ישראל בע"מ (ח.פ 514001734, להלן: "המבקשת"); ותגובת מר דוד סגל (להלן: "המשיב") לבקשה האמורה.
המבקשת הינה חברה הרשומה כדין בישראל, אשר רכשה מחברת "אנגטל פרופרטיס לימיטד" (להלן: "אנגטל") נכס מקרקעין הידוע כגוש 30078 חלקה 151, המצוי ברחוב הטורים פינת רחוב מלכי ישראל בירושלים (להלן: "הנכס"). לטענת המבקשת, מטרת רכישת הנכס הייתה השבחת המקרקעין, מימוש ובנייה עליהם ושיווק הפרויקט שעתיד להיבנות על הנכס.
המשיב הינו אדם פרטי, אשר לטענת המבקשת פלש לנכס ונוהג בו מנהג בעלים שלא כדין.
המשיבים 2 - 4 הינם הבוררים בהליך בוררות זבל"א שיזם המשיב, ואשר התכנסו לצורך הדיונים ב"בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים שעל יד העדה החרדית" (להלן: "בית הדין").
עיקרי העובדות הצריכות לעניין - כפי שהוצגו על ידי המבקשת
ביום 27.6.07 נחתם הסכם מכר בין המבקשת לחברת אנגטל, לפיו רכשה המבקשת את מלוא הזכויות בנכס. לטענת המבקשת, היא שילמה את מלוא התמורה החוזית, ובהתאם, זכויות הבעלות בנכס נרשמו על שמה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים ביום 7.8.08.
בין לבין, וללא קשר למכר האמור, שעבדה חברה בשם "גולדן טראמפ בע"מ" (להלן: "גולדן") את זכויותיו של המשיב באנגטל. במטרה לממש את השעבוד האמור, הגישה גולדן הליך נגד המשיב ונגד חברת אנגטל בבית המשפט השלום (ה"פ 783/05, כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ), בו ביקשה גולדן פסק דין הצהרתי בו ייקבע כי המשיב הינו בעלים של 14% מהזכויות בחברת אנגטל. בדרך זו התחוור למבקשת כי בהליך זה טען המשיב, כי מכיוון שיש לו לטענתו 14% בחברת אנגטל, יש לו למעשה 14% מהזכויות בנכס שמכרה אנגטל למבקשת.
לטענת המבקשת, כשנה לאחר שרכשה את הנכס, השתלט המשיב על חלקים בו. כך, בנה עליו המשיב ללא היתר ושלא כדין, והשכיר חלקים בו לאחרים, בטענה כי הוא הבעלים בנכס. המבקשת פנתה אל משטרת ישראל בבקשה כי המשיב יפונה מן הנכס, אולם לאחר שפונה, פלש המשיב אל המקרקעין בשנית ושוב טען בפני המבקשת כי הוא מחזיק בנכס מכוח הזכויות שיש לו בו.
ביום 18.8.08, במקביל להליך שהתנהל בין חברת גולדן לבין אנגטל והמשיב בבית משפט השלום, פנה המשיב לבית הדין וביקש כי יינתן צו מניעה זמני נגד המבקשת ובעלי המניות שלה, האוסר עליהם לעשות כל פעולה בנכס עד לקיומו של דיון בהליך בוררות בדין תורה שיתקיים בין הצדדים, הליך אשר החל ביוזמתו; ובית הדין נענה לבקשה ונתן את צו המניעה כמבוקש, וביום 20.11.08 נתן החלטה לפיה יפנו הצדדים לבוררות זבל"א. בהתאם, מונו הרב אוברלנדר מטעמו של המשיב, הרב יעקב פרבשטיין מטעמה של המבקשת, והרב גבריאל נויפלד, שנתמנה מטעם בית הדין כבורר השלישי.
משביקשו בעלי המניות של המבקשת ומנהליה מבית הדין לבטל את צו המניעה שנתן נגדם - אשר לטענתם גרם להם נזק רב שלא כדין, נאלצו הצדדים לחתום קודם לכן על שטר בוררות, בו הם מסמיכים את בית הדין לדון בטענות המשיב כנגד המבקשת; וזאת, כשלסברת המבקשת אין לה כל יריבות עם המשיב, מאחר שהיא רכשה את הנכס מאנגטל ולא ממנו, ועליו להפנות את טענותיו כנגד אנגטל ולא כלפיה.
שטר בוררות האמור נחתם ביום כ"ב חשוון תשס"ט (20.11.08) (להלן: "שטר הבוררות הראשון").
ביום 10.1.10 נתן בית משפט השלום את פסק דינו בתביעת גולדן (בה"פ 783/05), במסגרתו קבע כדלקמן:
ח. סיכום
40. מכל האמור לעיל עולים מספק נימוקים המובילים למסקנה אחת: לסגל (המשיב דידן, ב.ג.) לא היו, בעת ההתקשרות בחוזה, זכויות כלשהן בנכס, וממילא המבקשת (היא גולדן, ב.ג.) לא רכשה זכויות כאלה מסגל ואין באפשרותה לממשן.
הנימוק הברור והמובהר ביותר לשלילת זכויותיו של סגל הוא מסמך מש/3 - כתב הוויתור שנחתם על ידו. בנוסף, קיים ספק אם נותרו לסגל זכויות כלשהן בנכס לאחר חתימת החוזה השני עם לסר, ואם נותרו בידיו זכויות, הוא העבירן גם לביאליסטוצקי ואת חלקו גם לישיבת חברון.
עוד הראינו כי בנסיבות העניין אין המבקשת זכאית ליהנות מתקנת השוק.
...
42. מכל האמור עולה כי הבקשה נדחית.
לטענת המבקשת, בדיונים הבודדים שהתקיימו במסגרת הליך הבוררות, היא חזרה וטענה, בקשר לטענות המשיב בדבר זכויותיו בנכס, כי אין כל יריבות בינה לבין המשיב, ומשטוען המשיב לזכויות אלו רק דרך זכויותיו בחברת אנגטל (וזאת, חרף הקביעות הברורות של בית משפט השלום בה"פ 783/05), הרי שאנגטל היא בעלת הדין הנכונה לניהול ההליך; וממילא, המחלוקת בין הצדדים לסכסוך זה הינה כספית ולא קניינית, שהרי הזכויות בנכס רשומות על שמה של המבקשת.